במהלך הראיון ימלא המנהל את הטבלה וכך יוכל  לקבל החלטה בצורה השוואתית.

יתר על כן בניית טבלה ממקדת את המראיין בשאלותיו ועוזרת לו לבנות ראיון שיבחן את רמת התאמתו של המועמד לצרכי הארגון.

לדוגמא:

המראיין : כיצד תתמודד עם לקוח לא מרוצה?

המועמד: אני אנסה למצוא חלופות ולהגיע איתו לידי הסכמה .

המראיין: בהנחה שלא הגעת להסכמה.

המועמד : אני אפנה למנהל שלי ואבקש את עזרתו.

מה ניתן ללמוד מהתשובה של המועמד?

האם הוא אסרטיבי?

האם הוא בעל יוזמה?

המראיין: ספר לי על מקרה בו ניסית ונכשלת?

מועמד: ניסיתי להתקבל לתואר שני במנהל עסקים וקבלתי תשובה שלילית.

המראיין: מה עשית?

המועמד: האמת ויתרתי על זה חשבתי שזה לטובה עדיף להתפתח בעבודה  ולא לבזבז שנתיים בלימודים.

מה למדת על המועמד?

האם הוא אסרטיבי?

האם הוא בעל יזמה?

האם הוא יצירתי?

חשוב לציין כי לא ניתן ללמוד מכל תשובה אך אם בוחנים מגמה של תשובות ניתן לנבא התנהגות עתידית.

במטרה להקשיב לתשובות ולבחון מגמה יש להחליט מראש מה רוצים לבחון , ולהכין טבלה מתאימה.

שאלות נוספות שניתן לגזור מהן עדויות על תפקוד עתידי הן:

תאר סוגיה מאתגרת שאיתה התמודדת, וכיצד התמודדת איתה?

באיזו דרך אתה חושב שתוכל לתרום לחברה שלנו?

איפו אתה רואה את עצמך עד חמש שנים?

מהם לדעתך תחומי האחריות של עובד כלפי החברה בה הוא עובד?

למה אתה רוצה להחליף משרה?

מה אתה יכול להוסיף שטרם שאלנו אותך?

איזה תכונות הופכות אותך עובד טוב?

מהם הדברים שקשה לך לעשות?

מראיין טוב מקשיב למה שנאמר ולאיך שהדברים נאמרים, האם המועמד מדקלם את הדברים או מתכוון אליהם?

האם הוא מגלה סבלנות ונינוחות לאורך הראיון או בזמן ההמתנה?

האם הוא מייצר רושם אמין?

כתוב את רשמך בזמן הראיון בטבלה וכך יהיה לך קל יותר בשלב קבלת ההחלטות.